דן חלמיש נ. נשיא מדינת ישראל - מר שמעון פרס 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  6560/08
 
בפני:  
 כבוד השופט א' גרוניס
 כבוד השופטת מ' נאור
 כבוד השופט י' דנציגר

העותרים:
 1. דן חלמיש
 2. יצחק חלמיש
 
 נ  ג  ד
                   
המשיב:
 נשיא מדינת ישראל - מר שמעון פרס

עתירה למתן צו על תנאי ולצו ביניים

בשם העותרים:
 עו"ד אבן-אור דב

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

   בפנינו עתירה המופנית כנגד נשיא המדינה, מר שמעון פרס, במסגרתה מבקשים העותרים כי בהיעדר נוהל ידוע לטיפול בבקשות "להמתקת עונש" יחול נוהל כמפורט בעתירתם. כן מבקשים העותרים כי נוציא מלפנינו צו ביניים המורה על שחרורם לאלתר מבית הכלא בו הם אסורים עד חלוף חמישה עשר ימים מפרסום החלטת נשיא המדינה בדבר בקשתם להקלה בעונשם.

1.  העותרים הינם אסירים שדינם נגזר, האחד לשבעה חודשי מאסר והשני לשמונה חודשי מאסר. העותרים החלו את ריצוי עונשם ביום 20.5.2008. לדבריהם, לפני מספר חודשים פנו העותרים אל נשיא המדינה בבקשה להמתקת עונשם. על אף שנמסר לעותרים כי הטיפול בעניינם מצוי בשלבים מתקדמים, וזאת בהתאם למכתבה של הגב' טליה סוכרי-לינא מלשכת נשיא המדינה מיום 1.6.2008, טרם התקבלה החלטה בעניינם של העותרים.

2. העותרים מלינים כנגד אי קיומו של נוהל, ולמצער אי פרסומו של נוהל, בדבר אופן ומועדי הטיפול בבקשות להקלה בעונשיהם של עבריינים, בהתאם לסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה. לטענתם, בהיעדר נוהל שכזה, נוצרים עיוותים אשר גורמים סבל ועוגמת נפש לפונים אל הנשיא בבקשה להקל בעונשם. בהקשרם הפרטי של העותרים, מלינים הם כי למרות שחלף פרק זמן ארוך מאז הגישו בקשתם, טרם נענתה פנייתם לנשיא המדינה, דבר אשר "אילץ" אותם, כדבריהם, להתייצב לריצוי עונשם בטרם מתן החלטה בעניינם על ידי נשיא המדינה. יצויין, כי עתירה קודמת שהגישו העותרים, בבקשה לרשום במזכירות בית המשפט את בקשתם לקיום דיון נוסף ולעכב התייצבותם לריצוי מאסרם עד להכרעה בבקשתם לחנינה בפני נשיא המדינה, נדחתה על ידי בית משפט זה (הרכב כבוד השופטים א' פרוקצ'יה, א' רובינשטיין וס' ג'ובראן) ביום 19.5.2008, בהיעדר עילה (בג"צ 4421/08).

3. אף מבלי לפרט את יתר טענותיהם של העותרים, אין מנוס מדחייתה של העתירה על הסף, וזאת לאור סעיף 13(א) לחוק יסוד: הנשיא, אשר קובע כדלקמן:

"(א) לא יתן נשיא המדינה את הדין לפני כל בית משפט או בית דין בשל דבר הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית בשל דבר כזה."

4. במתן החלטות בעניין הקלה בעונשם של עבריינים פועל נשיא המדינה בתחום "הקשור בתפקידיו או בסמכויותיו" כלשונו של סעיף 13(א) האמור, ומכאן שהוא חסין מפני כל פעולה משפטית בשל כך, לרבות מפני עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, אם עניינה בתחום האמור [השוו: בג"צ 428/86 ברזילי נ' ממשלת ישראל, פ"ד מ(3) 505, 556 (1986)]. הוראה זו מונעת דיון שיפוטי בעתירה המכוונת ישירות כנגד נשיא המדינה, ולפיכך עתירה המוגשת כנגד נשיא המדינה עצמו תידחה על הסף (ראו: אמנון רובינשטיין וברק מדינה המשפט החוקתי של מדינת ישראל: רשויות השלטון ואזרחות (מהדורה שישית, 2005), עמ' 1054-1055 והאסמכתאות המופיעות שם, בה"ש 10).

5.  מאחר שהעתירה בענייננו מופנית כנגד הנשיא, אשר נהנה מחסינות בהתאם לסעיף 13(א) האמור, אין מנוס מדחייתה של העתירה על הסף [השוו: בג"צ 7237/97 בן ניסן נ' נשיא המדינה (לא פורסם, 11.12.1997); בג"צ 3905/07 שמן נ' נשיא המדינה (לא פורסם, 7.5.2007); בג"צ 9631/07 משה כץ נ' נשיא המדינה (לא פורסם, 14.4.2008), סעיף 13 לפסק דינו של כבוד השופט ע' פוגלמן].

6.  לאור האמור, העתירה נדחית על הסף.

  ניתן היום, כ"ד בתמוז תשס"ח (27.7.08).